קונסטלציה משפחתית למתמקדים

  מנחים: ישי גסטר ודנה גניהר רז

בארבע השנים האחרונות אני לומדת מתרגלת ועוסקת בגישת הקונסטלציה ומוצאת שהיא תרמה לי תרומה עצומה: גם ברובד האישי וגם בעבודתי כמנחה, מורה וממקדת.  

הקורס מבוסס על שיתוף פעולה ביני ובין ישי גסטר, מייסד בית הספר לקונסטלציה מערכתית.

למאמר על הדימיון והשוני בין התמקדות וקונסטלציה לחץ כאן 

 מהי גישת הקונסטלציה?

הקונסטלציה המשפחתית זו גישה מערכתית, שפיתח ברט הלינגר, אבי השיטה. הלינגר התמחה בשיטות טיפוליות שונות, בין השאר פסיכואנאליזה, גשטאלט, טיפול משפחתי וטיפול אריקסוניאני ובשנות ה- 80 פיתח את מה שנקרא היום קונסטלציה מערכתית.

השיטה מבוססת על הנחות יסוד פורצות דרך, למשל:

העברה בין דורית: בעיות רגשיות וגופניות שאנו חווים בחיינו, מבטאות הזדהות עם מצבים לא פתורים שחוו בני משפחתנו בדורות הקודמים. לכן כדי לאפשר תנועה קדימה אצלנו, אנו מטפלים במקור המשפחתי הקדום של הבעיה.

איך נגיע למקור המשפחתי הקדום?

הזדהות מרחבית: הגוף האנושי יכול לחוות מידע ישיר בלתי אמצעי בנוגע לבעיה של אדם אחר.

בתהליך הקונסטלציה, המונחה יבחר נציגים מקבוצת המשתתפים שייצגו דמויות מהמרחב המשפחתי -ההיסטורי שלו.

באמצעות המידע שהנציגים חווים, נחשפת הדינמיקה החבויה שחוללה את הבעיה מלכתחילה.

המומחיות של מנחה קונסטלציה היא לאפשר לאותה דינמיקה בעייתית שנחשפה לנוע לקראת רזולוציה והשלמה. כשמתהווה פתרון בין הנציגים של הדור הקודם, מתחולל שינוי במרחב הפנימי של הלקוח ובעקבות זאת מתרחשים שינוי, הקלה או העלמות של הבעיה איתה הוא הגיע.

לדוגמא:

הבעיה: מונחית מתארת שהיא מרגישה מאד תקועה בחיים.

המקור הבין דורי: כשמעמידים את הקונסטלציה מתברר שהתקיעות קשורה לסבא שלה שהיה בשבי.

הזדהות מרחבית. הנציגה של הלקוחה אמרה שמאד קר לה ברגלים והיא לא יכולה לזוז ומרגישה תקועה פיזית.

הנציג של הסבא חש שהוא בתוך צינוק ושחצי מהגוף שלו בתוך מים. כאן ניתן היה לראות איך עברה החוויה בצינוק מדור לדור.

המשפחה: בין אותו סבא ואישתו שנשארה לבד לגדל את הילדים נוצר קומפלקס, האישה מצד אחד הרגישה בחוסר שלו, בגעגועים אליו, (אלו הרגשות היותר ידועים לה), מצד שני בעצם זה שהוא נשבה הוא השאיר אותה במצב קשה. ברמה יותר רחוקה מהמודעות היה לה המון כעס על האירוע ועליו.

את כל הסיפור המורכב הזה הנכדה לוקחת על עצמה. אצלה במערכת האישית יש ניתוק מהיכולת למימוש פוטנציאל (מתקשר למה שקרה לסבא ולסבתא).

הרזולוציה: כאשר הסבא הפנים את הידיעה שהמלחמה נגמרה (= שהוא כבר לא בצינוק) הוא יכול היה להביט שוב באשתו ושניהם ביטאו את הרגשות השונים האחד כלפי השנייה באופן מלא. לאחר זאת הם יכלו שוב לתת לאהבה מקום ביניהם. רק אז הנכדה יכלה להרגיש שינוי משמעותי במצב שלה.

לא פעם, כשאנו עושים את עבודת הקונסטלציה, במקום להיות מקור לבעיה הופכים האבות הקודמים למקור תמיכה. כפי שמבוטא יפה בציטוט מהספר "ההורים שחיים דרכי" של יולנדה גנפל :

...." החיים הם זרם אינסופי, וכל אדם נעגן בזרם שאליו הוא משתייך. אין הוא יכול להינתק, לא מאבות אבותיו, לא ממי שהולידו אותו ואף לא מצאצאיו שיבטיחו את המשכיותו.  היותך מעוגן בתוך שושלת השתייכות כזאת אינו דומה לרישום סמלי באילן יוחסין. משמעו לחוש בגופך את נוכחותם של הוריך, של סביך, ולחוש שגופך עצמך חי בגופם של ילדיך" .

לחץ לתיאור הקורס